החלטתי לכתוב חיבור. חיבור על החיים באמצעות סיפורים שמקורם
בחיים. דברים שקורים.

אבל כיצד מתחילים? מאיפה שואבים השראה ומה עושים בשביל
שהקוראים יהיו מרוצים?

לפני שנתחיל בוא ונבאר כמה מושגים בסיסיים. על התחלה וכתיבת
חיבורים. האם אנחנו בכלל מתחילים משהו או שפשוט ממשיכים? את
הסיפורים של הדורות הקודמים?

לצורך זה צריכים את הרגעים להשאיר נצורים. כי אחרת ייעלמו
וייפלו בין המדפים. בספריה של החיים. אותה ספריה ששמה רק
נכנסים סיפורים ולא יוצאים. מידי פעם אנשים באים וקוטפים.
שוכחים להחזיר ולפעמים מחזירים בתוספת ביאורים מהחיים. שלהם.
או שלקוח מסיפורים אחרים של אנשים ונשים וסתם עוברי אורח
אזרחים פשוטים.

הרבה חוויות אנו חווים במהלך החיים. חלקם קשות, חלקם משפיעות,
חלקם מעכבות ועל חלקם האחר בכלל מוטב לא לנסות לפענח את
התשובות. עדיף לשאול שאלות. אצלנו ההרגשות והרגשות מדברות.
אחרת זה סתם פרשנויות ואמונות תפלות. אמונות שמעוצבות על ידינו
ובכך גם חוסמות את מרביתנו.

בכל הכדור הגדול הזה אנשים חווים. בים באוויר וביבשה. אפילו
מהצד השני שלו בחלל. אבל את זה כבר באמת קשה לסקר. למרות שהרבה
יש לספר. ננסה להביא מעט סיפורים עבור אנשים ועבור הקוראים.
עבור אלה שחולמים. עבור אלה שתמיד מנצחים. עבור הגיבורים שפה
בנסתר בין ההמון חיים. עבור אלה שלמעננו שומרים.

לצורך חיבור זה אני מקבל מתנה. להיטמע בחוויות של אנשים מבלי
לעורר מהומה. לקלוט נתונים ולמחשב לפלוט. לשנות גרסאות שיהיה
נעים לפי החוק. חצי אמיתי וחצי דמיוני. כי לא באמת אני רוצה
להנציח חוויות של הצד השני. פרטיות האדם וזכויותיו הם נושא
שצריך לכבד. לא הייתי רוצה להעיר פה איזה שד. הבינו שמדובר פה
באנשים ובאמת המטרה היא להבין את הנעלמים ואת הנסתרים. את
הפרטים הקטנים.

כל מה שאנו רואים הוא פסיק קטן בזמן. יש לנו הרבה יותר מתחת
לשולחן. אם נעצום את העיניים נוכל לראות המון. פשוט צריך לפשפש
בקש ושמה נמצא כל ההיגיון. הכל כל כך פשוט לפעמים שפתאום
חושבים שעשינו איזו טעות. אבל זה כל העניין. המוח כבר התרגל
מחיבור של איתות ועוד איתות.

אבל עדיין לא הבנתי האם זאת פתיחה. או גם הקדמה. ואולי אני
צריך תוספת של איזו מבואה קצרה. אולי הכל נכון ואולי מה שכן
הוא שלא צריך בכלל. אולי גם וגם וגם זה לתפוס מישהו בביצים וזה
כמו שוד מזוין שקצת כבד עלי. אולי בכלל זה המצב הפשוט. המצב
הכי נורמלי. להבין שלא הכל אפשר לתפוס ולהבין בשכל רציונלי. אז
נקווה לתפוס פרטים קטנים. שנבין שפה טמונה מהות החיים. קצת מפה
וקצת משם. בסוף יוצא סלט ביצים בטעם שחבל"ז על כל הזמן שבעולם.


אז הקדמנו ופתחנו והבאנו עד הלום. מה לעזאזל יהיה הנושא
הראשון. אולי נעשה איזה שינוי למען ההגיון. לפני שאוכלים תפריט
צריך לקבל. האורחים את קרבם רוצים לסעוד. ועם השם בא התאבון
ומאותה מנה כבר רוצים עוד. כמה מנות גורמא וקצת אלכוהול. שכמו
ברמן טוב מערבב את הכל ובסוף תמיד יוצא גדול.

(-)