אנחנו כבר לא נפרדים
לצד רכבות
משקל חיינו המשותפים
לא מותיר מקום
לרומנטיקה של רציפים
וכל היום יום
מצמית אותנו בכבלי שגרה
לאותם מקומות מוכרים
אנחנו כבר לא
ניתקים זה מזה
לשני מרחבים שונים,
התקדמות מהירה בצד
עמידה וחזרה לשגרה.
יש רגעים שרגע דומה מעורר
געגוע, בצד ההבנה שחיינו עתה
שונים, כנוסקים לגבהים
אחרים וגם בכך יש
מן הנפלא.
03 בדצמבר 2012
ברלין |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.