שולי בנג'י / בצער אהבתה |
ושלחה מבטה
לרחוב השטוף
בקרני החמה,
ענפי האלון
נטלו מבטה
מעיני הצופות
ביפי פריחתה.
כוורד הגן
ניחוח ריחה
כתפוח העץ
סומק מבטה
כחלת הדבש
מתק שפתה
ומלים נשגבות
אומר לשונה.
במרומי החלון
עלמתי מחכה
לבוא היום
שלבבי יחבקה,
עיניה דומעות
צר לבבה
נפשה הומייה
בצער אהבתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|