[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
אז תגידי

כי מטבענו אנחנו הורסים את עצמנו. פרטי.
אם זה אלכוהול, או סיגריות, או תרופות, או סמים.
כי היד שלך הייתה מאוד צחורה וקטנה כשנולדת,
ועתה היא מקומטת ומלאה חורי מחטים.
אדם מוכן לוותר הרבה על בריאות בעתיד, למען הרגע כאן ועכשיו.
זה הרגע שלי, הוא אומר. זה הכוח שלי. אני צריך לדהור...
כי אנשים, חלק, לא רוצים להיות שקופים,
מפחדים מהאפור-אפור הזה בעיניים, האפור של שגרה ושעמום.
מפחדים שלא יהיה בהם ייחוד, משהו שיריץ אותם ויבלוט.
אבל למות צעיר ו/או חולה... זה לא נראה בסדר בסוף.
"מוות אצילי עבור דבר לא חשוב"...
אז תגידי... אה?



ג'לי פיש הולך לקנות סיגריות
מחליק ברחובות
גוש פחם הולך לקנות סיגריות
מתפורר דשן לאדמה.



נפשי זכה כמו טיפת מים
אני מפריד את צבעי קרני השמש
במנסרת האור של לבי

אני יחף על מים קרירים
מרגיש רטיבות בתוכי
המים מלאים, מאה אחוז גשם
הנפש מקציפה נתזים.



בזמן אפל זה...
(פאוזה)
עלינו לשנס מותנינו
ולצאת באומץ
קדימה
לעבודה
מלוכדים
כי יש עתיד!
(מחיאות כפיים)
לצאת, אל המכולת
ולקנות עוגת שוקולד
עם קרם, ופירורים
ולאכול!
לאכול אותה בחדווה כל הדרך חזרה
(רק כך תהיה תקומה!)
בדרך חזרה אל ביתנו, מאורתנו
בבת-עינינו
הספה שלנו
ואז...
(מתח)
להכין מיטה רכה, עם מצעים נעימים
ולישון! באומץ!
(הקהל מריע)
עד אשר תחלוף הסערה
לבל נהיה אנו ובשרנו
מאכל.



בצעירותנו היינו קוטפים לך פרחים
היינו מסניפים את התחתונים שלך
מאז נפלו הרבה חרובים בגן
הרוחות עשו שמות בשולחן העץ
כשעמדת על הגג עירומה
הרוחות קרעו ממך את בגדייך
אנחנו ייללנו בליקוי ירח
שתינו את הגשם ישר מהשמיים

בסוף הרכבת יש דלת יציאה
הרבה קופצים אל הפסים
מתחפרים בלב הקר שלנו

הדלתות נפתחו אל הגשם
אנחנו היינו מבוהלים
לא ידענו לאן ללכת
הכול הסתובב מסביב

שתינו, את יודעת
סמי-מרקחת-מוות
השתגלנו עם בנות הכפר, כמו שפנים
בנים על בנות, בנות על בנים
כשהתעוררתי מצאתי עצמי במיטה זרה
ואז התחיל איתי המסע לגיהינום

הנדנדות נדנדו את עצמן
טוב להן לבד
כמו סרט אימה אולי
כמו פסקול אוונגרד
גם הספסל היה רטוב
זה לא מנע מאיתנו לישון עליו כל הלילה
עש שירח יזרח
מה שבוודאי ימצא חן בעיניי העולם החשוך
שלא היה בו טיפת אור
לאחר שנשמות טובות פיתחו את שכלנו
אבל אטמו את נשמותינו

ידעתי שאני אמצא אותך שם רועדת
עם ספר השירים שלך ביד אחת
וידך השנייה מנופפת נואשת
כמו שעצמות חורקות ברוח
זרם מקפיא של תודעה שלא זזה
הם תלו את הירח גבוה מדי,
לא יכולנו להגיע גם עוד אלף שנה

דפי לקחה טורייה
היא חפרה קבר יפה ונכנסה אליו.



מה אתה רוצה לאכול?
מה האפשרויות?
אפשר פירה עם קבב
או תפו"א עם בשר
או אורז עם שעועית
או פתיתים עם עוף
או...
תמשיך, זו שירה
או ספגטי עם המבורגר.



ילד יושב עצוב על אבן גדולה,
ראשו בין כפותיו
גם אני עצוב, מביט בו ממרחק
אני לא יכול לצאת
השמש הולכת ושוקעת,
האור בביתי מתמעט
הילד עוד יושב שם לתוך הערב,
והלילה,
ולי מתחשק לבכות
אני נאבק עם המיטה בניסיון להירדם
בולע כדור, שומע מוזיקה
פנס רחוב יחיד מאיר על ילד יושב
ראשו בין כפותיו
בבוקר אני כבר מטומטם
השמש זורחת באיטיות מטרפת
הילד לא זז, אני מרענן עצמי במקלחת
בולע כדור אומץ, יוצא
מתקרב אל הילד, מביט בו
דמעות נוצצות בעיניי
הוא מרים את ראשו אליי,
לאט-לאט-לאט
נאנח בהקלה והולך.



נחתך לי הצוואר, ירד, מכאבים
הראש מתפוצץ ממשהו
אם מנקזים את העיניים נשארים עיוורים
הגוף כואב ממשהו
גחליליות ישירו שיר
וכל המרפסות.



יש ריח של תבשילים
באוויר
ריח חנוק
של תבשילים חנוקים.



יש ריח של מחנק
באוויר
ריח מבושל
של מחנקים מבושלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נחירים הם רק
יציר הדימיון.


-האן סולו


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/13 10:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה