[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ומבקש
את שאינו יכול לקבל
וממזמז
את הזמן כמו אישה אהובה
ומתבייש
בכל הצבעים שנתן וקיבל
ומסלף
את הדרך בה בחר להישאר

מגמד את הוד-רוממותו
את הוד החיים
מגמד את עצמו
ונזהר, יותר מדי
מצבעים "אסורים" כביכול
כאילו יש להם קור וחום
כאילו הם יכולים לשרוף

זה מה שעושה אותנו כל-כך בריאים
הם תמיד-תמיד אומרים
אבל בנפשם תחלואים-תחלואים
והם בעצמם מגמדים את הענקים,
ומקנאים

כי רבו הדרכים על הארץ הזו
והגשר אכן צר מאוד.



היום נגיד שלום לכל מי שאנחנו אוהבים
ונתלה את עצמנו על העץ הכי גבוה
נתנדנד שם כל היום
כמו פרי בשל
עד שנתייבש וניפול
גברים תלויים מתייבשים ונופלים

יקברו אותנו אנשים טובים
עם זהב בין השיניים
זהב על האצבעות
כסף סביב הצוואר

ראש קירח עם קעקוע על העורף
צינטורים בכלי-הדם
המון זפת והמון אלכוהול
השתכשכות בים במים רדודים

אבל מיץ טבעי זה הכי אחי
אפשר מיץ רימונים, או תפוזים, או תות-בננה
אפשר מיץ עגבניות
זה מזכיר דם, אבל אין קשר.



בגוב האריות זה קרה. איפה שהשמש שחורה. יצאתי עם תרמיל קטן. לא
היה בו הרבה. תפוח, ספר וחופן צימוקים. יצאתי, לא ידעתי מתי
אחזור. לא ידעתי אם אחזור. בגדיי היו תחלואים-תחלואים, ומקלי
היה רצוץ וסדוק. את הדרך חיפשתי בין כל שוכני עפר. את הדרך
הביתה, הביתה שלי, בו אין אויב אכזר.

זו ארץ מקולקלת, יגידו כולם. האדמה מצמיחה פירות עבשים. ריח
יין עולה-מתנדף בין ההרים הגבוהים. ריח של שלכת שעומדת במים
מאות בשנים. השמש חמה והיא לא מרחמת, האדמה קשה והיא לא נותנת.
זרמי המים לא מגיעים לפנים הארץ. ההרים גבוהים מדי לגעת בקשת.

אני יצאתי מזמר שיר מזמור. זה שיר מזמור עם העפרוני והדרור.
וכשהשמש שקעה רגליי כשלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוקד רק
כשעצוב.





ערד עזמוביץ
בוויכוח עם
ארכדי דוכין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/8/13 8:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה