לקום בראשון בבוקר עם הודעה ממך שכזו
בדיוק שהצלחתי אותך לשכוח..
ואז אני רואה שאתה לא מרפה ממני,
ואני מרשה לך לעשות זאת..

ציטוט משיר שלנו בעבר
ממסיס את ליבי
ומשכיח כל דבר.
חולצת פסים שכלואה במגירה
עם ריח מוכר
שחודר לנשמה.

מתי תניח לי
מתי תצא לי מהראש
מתי ההודעות האלה יפסיקו לגרום לליבי לפעום?
מתי תבין שאני ואתה זה סיפור שנגמר
מתי נלמד להשאיר דברים בעבר?


חמישי בערב מרגיש לי קצת מוכר
אני מסתכלת ורואה את השם שלך על הצג.
מילים פתגמים חיוכים וסמיילים
ומשפט אחרון של ״בואי אליי״


בית קפה שהיינו בו פעם
מעלה זיכרונות
וטעמים ממך.
עט אדום שהדיו בו כבר נגמר
מתאים בדיוק לסיפור שלי ושלך.

מתי תניח לי
מתי תצא לי מהראש
מתי ההודעות האלה יפסיקו לגרום לליבי לפעום?
מתי תבין שאני ואתה זה סיפור שנגמר
מתי נלמד להשאיר דברים בעבר?