הסתכל על זה האופק
תן מבט בנקדה הזוהרת
הדוהה, קורצת ובוהקת
וסביבה הלה תמה.
הלה, אבק, זוהר ועצב
אופפים אורו של עצם
הושט ידך וחפון טובם
כי עת בוקר, תם זיוום.
ממרום הלה נושרת
לראשו של נש בחלד
אבק של כוכבים נתך
אותו אתנו לא ניקח.
נרקוד בבמות החלד
לא נרמוס רגלו של הלך
לכלם אותה הלה
אך חשוב מי מובילה.
אבק של כוכבים ועצב
ירדו קבין אל זה החלד
ושפעם ייכס עולם
כל החפץ, יטה יטעם.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 442/12 שייכות ל- shulibangi
ש. שאול |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.