באחרית, זעה נוטפת
הולמת כבמקצב התוף
נוטפת ובלאט זולגת
ממצחו של קשה היום.

העמל בכף אלוהה
שבעיתו יתן יומו
לא יפסח על חסר ישע
שכוחותיו נטשו לילו.

נפש לא תדע מנוח
באין פת לחם בשעתה
לב האל יחון ימיה
ויביא את מנוחתה.

אם ידעו פתחי שמים
תת לחם בפי עולל
יפקדו ענן המים
וימטירו הם מטר.

כתמיד רחמן אלוהה
לזעה יביא בניו
בנפשם ישכין הוא כוח
שבזעה יאכלו לחמם.


© כל הזכויות לתוכן יצירה זו 428/11 שייכות ל- shulibangi  ש.
שאול