גופך עירום, את שכובה על הצד מעשנת סיגריה, מסתכלת עלי, מחייכת
ואני חושב שאת כמעט בוכה מרוב אושר, אני מסתכל בעיניים
המדהימות שלך, אני בכלל לא שם לב למסביב, אני רק בתדהמה שיש לי
יצור כל כך יפה בין הסדינים, את מסריחה מזיעה, דפיקות ליבי
ושלך מרעידות את כל המיטה ואני חושב שהשכנה מלמטה עוד שניה
עולה ומצטרפת אלינו לסיבוב החמישי, אני מנשק אותך, את רועדת
כשאני נושך קלות לצווארך, עוד יותר רועדת כשלא כל כך קלות, אני
יורד למטה, מלטף את שיערך, ביד אחת תוחב ציפורניים בסכין של
השכמה שלך ועם היד השניה מלטף את שדך, כשאני מנשק לך את האגן
את לוקחת שאיפה עמוקה מהסיגריה ופולטת גניחה שקטה ועמוקה
המלווה בעשן סמיך, את תופסת אותי בשיער, מלטפת ושורטת, שורטת
מלטפת וצועקת, את שומטת את הסיגריה תופסת אותי חזק ומכסה את
עצמך בי, מנשקת לי את הצוואר ונושכת את האוזן, גניחות ואנקות
בקאנון מושלם, סינרגיית בשרים, את מעיפה אותי לצד בכוח, רוכנת
מעלי, שתי ידייך בשיערך, שתי עינייך עצומות ואת נושכת את שפתך
התחתונה, אני מסתכל עליך מלטה, וכשדמותך האפרודיתית מעלי אני
מבין שהכל למענך, אני עבד, סריס מצורע, אני כאן ליישם את המטרה
היחידה שלמענה נוצרתי, אני כאן לשמח את הוד מעלתה, אני כאן כדי
שתירקי עלי, למען פי ישומש כמאפרה והזין שלי ככלי למען שיפור
הסביבה וחיסכון בסוללות.

ותמות נפשי בין שדייך
אל גופך כאילם, וכעיוור אל עינייך

אני טובע בחלום רטוב, אני מתעורר ואת אינך, הכל מעורבב, העשן
אותו עשן, המיטה אותה מיטה, אבל הכל דל, הכל מגעיל אותי, אני
בקושי מצליח לנשום, הגרון שלי מלא ליחה חומה וירוקה, אני נכנס
למקלחת ומדליק את המים, אני מסתכל במראה, בצידה השני אני רואה
אותי מדביק אותך לקיר, רגלייך שלובות על מותניי, את נושכת לי
את האוזן ולוחשת בכמעט צרחה "עוד קצת!", האדים ממלאים את המראה
והכל נעלם, אני יורק לכיור ונכנס מתחת למים הרותחים, הגב שלי
שורף מהפצעים הפתוחים, אני מרגיש איך שגופי נמס, שכבות
האפידרמיס אט אט נושרות, שרירים וסחוס נשמטים לרצפה בחבטות,
איברים מתמלאים בעבועות ומתנפצים, רגלי שקועות במוגלה ובשר
רקוב, רגע לפני שעיניי מתנפצות אני מסתכל הצידה, אני מחבק אותך
מאחורה, את מסרקת את שיערך אחור בידייך, אני מסבן לך את הגב
התחתון, מלטף לך את התחת, אני מנשק לך את העורף, בולע גלונים
של סבון, מנקה ממך את הליכלוך ואת שארית הניחוח שלי, משאיר
אותך טהורה, את מסתובבת אלי ומנשקת אותי ארוכות, הזמן נעצר,
זרם המים עומד באוויר, את מרימה את רגלך ומניחה אותה על האסלה,
אני חודר אליך לאט, אני תוחב את פניי בעורפך, "תסתכל עלי" את
מצווה, "כן גבירתי!", המבט בינינו לא נפרם, אני מתנשף, את
גונחת, אני משקיע את כל כולי, "עדיין לא.. עדיין לא... עדיין
לא!", גופך רועד, האגן שלך מתפרע כאחוז שד, את נאחזת בווילון
המקלחת, קורעת אותו ממקומו, בשתי ידייך את נאחזת בכתפיי, מבט
עיניי האיזמרגד שלך כמעט ומאבן אותי, ראשך נשמט לאחור וצעקת
קרב אדירה נפלטת מגרונך ואנחנו נשמטים לריצפה.... פופ!!!!

אז היכן האדם כשגופו מתפלג?
לאיזה חלק נשמתו משתייכת?
כי עכשיו כשאת כבר אינך
נפשי אט אט, הולכת, דועכת

מי שלא תהיי, והיכן שלא תמצאי, חזרי אלי, בבקשה...