לצד העיקשות וההכחשות
עברו הרבה שנים,
וכבר הכרנו בעובדות הקשות:
אנחנו מאוד שונים.

פזמון:
ויש נקודות שחבל לעלות
כי אתה בכלל לא תבין
ויש דברים שאסור לאמר
כי זה פותח פצעים.
אתה קבעת חוקים עבור שנינו.
יותר לא אוכל כך לחיות,
רק החופש שלי - הוא המפתח
למה ש"אני" להיות

החלטה שלקחתי היא לא קלה,
אבל שום ברירה לא הותרת:
לא רצית לתת לי את חיי
"זה רק קושי זמני",  אמרת.
הקשיים לא חלפו, אך הזמן כן
ואין כל בשורה בפתח.
אתה אותי לא משחרר,
בחיינו אין חום, רק מתח.

פזמון:
ויש נקודות שאסור לעלות
כי אתה בכלל לא תבין
ויש דברים שאסור לאמר
כי זה פותח ריבים.
ויש חוקים בחיים של שנינו
שקבעת אותם רק אתה,
ולכן אכתוב לי חוקים בשבילי,
לפיהם אחיה מעתה:

אני לא אריב. כן, אני אשאר.
אך אני אשקם את חיי.
אחפש ואמצא אהבה וחום,
ובכך יתמלא החלל!