אנשים מתבוננים באחרים,
רואים רק פגמים חיצוניים.

אוזניכם אטומות לזעקה,
משוועות הנשמות לעזרה.

צבע העור...
לבן או שחור...

נשמות אסורות באזיקים,
ואתם בשלכם ממשיכים.

תעודות ותארים...
אופנה ומותגים...

גם הנשמה שלך כלואה,
בתוך תבניות של מחשבה.

כבוד והערכה...
חיבה ואהבה...

האם תאהב את עצמך?
התדע משמעות הסליחה?

התחשבות ותמיכה...
מה הן בשבילך?

הוא והיא עשו לך...
ומה עשית אתה לעצמך?

דעותיך והשקפתך...
רגשותיך ואמונתך...

כל המתחולל בליבך ומוחך,
לתכתיבי החברה אתה נכנע.

ימין ושמאל...
דתי וחילון...

האם אי-פעם לעצמך האמנת?
האם להעריך עצמך ידעת?

יהירות אנשים מכנים גאווה,
אך לא ידעו מה היא אהבה.

האמת היא כמו וירוס, וכשהיא פורצת, זו מגיפה, כי האמת היא אחת
ויחידה, אך יש אמת קיומית, יש אמת יקומית, ויש את האמת הפרטית
שלך, שהיא, והיא בלבד, כל עולמך!