נשארת רכה, אתה אומר
ופונה לבעוט בחלק הכי קשה
אני מצטיינת בלבחור אותך
כשנכשלתי בלבחור את השאר
כל פעם
אז אתה נושם רחוק מספיק
כדי שאמעד, ועוצר
כדי שאראה בשליטה
נסעתי רחוק מדי כדי לזכור אותי -
סירקתי שפתיים, לבשתי פנים
כיביתי ידיים
הייתי יתומה, אהובה, אבודה
לא הייתי אף אחת.
לבטח לא סוחרת חיצון
או תושבת חלל
לא הייתי אוספת אל חיקי
דבר-מה בכלל.
הייתי מרעישה שדות ברטט ירך
או מאלפת אהוב לכמיהת קץ
אולי אשת איש.
היינו יושבים בחושך, הדממה
הייתה עוטפת אותנו כמו
נחש-חנק
וכל שנותר היה
להכנע |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.