בדרכים ארוכות נדדתי,
תלאות רבות עברתי,
ידעתי קשיים, בכי וצחוק,
ידעתי גם זעם ושלווה...

בני-אדם ביקשו
לקבוע את חיי,
אך אני לא ויתרתי
ליבי חופשי וגם רגליי.

מאבקים רבים עברתי,
כדי לחיות, לחוות ולהיות,
ומכל חוויה רק התחזקתי,
בדרך אל החלום.

אנשים היו רעים אליי,
אך לא ויתרתי,
בעיקשות פסעתי
במסע חיי.

הייתי תמימה,
הייתי טיפשונת,
ועם הזמן למדתי
את השיעור.

היו גם ימים שביקשתי למות,
אך את נפשי חיזקתי,
על רגליי התרוממתי,
ולדרך יצאתי שוב.

יש דברים שאינני יודעת,
אך לא אבקש אותם ללמוד,
כי אינני רוצה להכיר את הכעס,
שאת הכאב ישמור.

לא יודעת שנאה,
לא יודעת קנאה,
ומעולם לא נקמתי,
כי עד אין סוף כואבת מלחמה.

יש לי חיים,
וגם זיכרונות,
יש לי שמחות,
וגם צרות...

יש לי כאב,
וגם הנאה,
יש לי תבונה.
תבונה בה זכיתי,
כשהעזתי להתנסות.

בדרכים ארוכות נדדתי,
תלאות רבות עברתי,
ועכשיו אני יודעת
אושר מבורך.

תודה לכל מי שליווה אותי, גם חלק קטן מהדרך, מכל אחד למדתי
משהו חשוב.