|
זה כל כך כאב לאבד אותך
כל רגע ממני כל חלק ממני
מתגעגע אליך כל כך
אתה איתי כל היום כל הזמן
יש שניות שאני חושבת שאני אפסיק לנשום
לאט לאט אני אשחרר אותך
ואפסיק לחשוב על הבית שלך
על המיטה שלך
על החיבוק שלך
על המשקל שלך מעלי
כשאתה מסתכל לי עמוק בעיניים וחודר לתוכי
אני אוהבת אותך
וזה כואב .
אבל לפחות אני מתמודדת עם הכאב
וכבר לא בורחת ממנו
אני נותנת לו לזרום דרכי
לעבור בכל תא בגוף
הוא שחור, סמיך, מערפל
עושה את הכל כבר יותר
מפחיד יותר
עצוב יותר
שקט יותר
לבד |
|
|
אין לי ארץ
אחרת, גם אם
אדמתי בוערת.
ומה אם יורים
עליי, זה נחשב?
הציוני המהסס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.