איזה יום נכתוב היום
יום העצמאות לשדים ולמכשפות
איזה כיבוד נכבד אותם
יין, תמרים וצימוקים
באיזה מחול נצא
מחול הזבובים המטורללים
על שפת הים גלים מלטפים חוף
חושך עלטה, את מי תמצא
את עקבות זו שהייתה והלכה
השאירה מדורה כבויה
ריח העשן מסתלסל דק מדק ברוח הצוננת
ניחוח פריחה קלוש וריח פגר שרוף
מדוע המילים המקשקשות אצורות בתיבות אטומות
מדוע הספינה הטבועה נשארת במצולות כאנדרטה של רפאים
מדוע הרשת מעלה מהים דגים מתים עם עין אחת
אם לא נאכל דגים, נאכל זה את זה
אני לא שמעתי את הצופר הגדול
הרי הוא צופר מאז ומתמיד, כבר לא מתייחסים
באזעקת אמת נפלתי ופניי בחול
הם הלכו סביבי קטועי רגליים וידיים
כשהרמתי את ראשי בכוח לא ראיתי כלום
כל מדמנת העולם כיסתה את עיניי
נשים בחצאיות קצרות פרחוניות
פרחים בשיער
מעשנות פרחים מיובשים בנייר גלגול
משמניהן על סלעים וחול
גופן הנדיב פרוץ לכל רוח
אני יושב ליד מדורה קטנה עשנה ואוכל עכבר צלוי
הן זוללות פירות מתוקים ועסיס
הרוח מסיטה את גללי הסיגריות שלהן אליי
קליפות נבעטות ברגליים אדישות
בלילה ריח העסיס מטרף את חושיי
והן ישנות, גופן הנדיב פרוץ לכל לילה
ים שלנו מלקק את החוף
ריח מלח ואצות
על ההר עומד עיוור בברדס שחור,
מסמן את העולם במקל גדול
הוא יושב לי בפינת הראש מאז ומעולם
כמו ריח עשן, כמו ריח פגרים שרופים
מנגד החוף שיחי אוכמניות. |
