A
מערכות נתקים.

נשים מבית שאינו בית
שנזקקות להמצאה עצמית מתמדת -
לכאלו תמיד נמשכתי.

כאילו נשאתי בלבי את הבשורה
שיש עוד דרך לעבור
והאופן היחיד ללמוד אותה -
להיות בקרבת אלו שעוברים דרך דומה,
רק מתקדמים יותר.
   ואולי גם,
להיות שם בשביל
להיות יכול ליצור בשבילן
דרך סלולה,
עצמאית ובלתי-תלויה.

וכמו בקפה:
הדרך שלי הייתה צריכה לצמוח
אחרי שכבר קניתי דעת ברורה
בזו היכולת ליצור את עצמך
שוב, מחדש.
וגם, כלים,
ארגז הכלים לבנות בית.

- -

B
אני יוצא מהפגישה הראשונה מבולבל
איני יודע מה התפקיד שלי.
המדריך הישן מעורטל -
ראיתי איך הוא מוליך אותי בדרך אחת,
יעד ברור:
לגרום בכל מחיר לאישה שמולי
להתאהב בי.
אחר כך כבר נראה.

בלעדיו אני בערפל כבד.
דפיקות הלב של יופי שמימי,
כזה של עיניים שנחרטות עמוק,
הוא המדריך היחיד,
אבל כמו סרט שחור,
אי אפשר ביופי לבדו כדי להוליך אותי אל המקלט,
שכן מתעתע.


---

C
בלהט ידעתי,
תמיד משוכנע שזו האחת
שאני מחזיק עכשיו בחיקי
היא המקסימה שבהן -
הטובה ביותר, זו שתהיה לאבן יסוד,
לבית-לי.

ואהבה היא הראשונה במעלה
אך למה היא ולא אחרת?

אם מפשטים את הגזרות
ונמנעים מכל שיפוט שטחי,
צריך להודות בזה,
אני ללא קריטריונים.


ועם דרך,
אולי בכל זאת מוטב טיול
על פני קשר.
וזאת עם כל השפתיים הצמאות שבעניין,
וכל-אותו הצורך.
ההבשלה, חסר לך שתנסה לזרז אותה.