חגית דקר / מזמור לחסר הבית |
אני רוצה לאכול איתך, אבל אין לך אפילו זית,
אני רוצה לחיות איתך,
אבל אין מקום על הקרטון לצידך,
כל יום רואה אותך יושב באמצע רחוב,
לחיות איתך בבית יכול היה להיות כל כך טוב,
אני אוהבת אותך, אבל אין לך בית,
אילו יכולת לפחות להזמין אותי לשייט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|