לגימה קטנה ונעימה,
עוד קצת ענבים לנשמה,
ענבי זעם או צחוק או דממה,
בעצם תלוי בבציר העונה.
זה עובר וזה נשאר,
טעם חדש וכל כך מוכר,
פתאום אתה לא כל כך מנוכר
או אולי בעצם הרבה יותר מבעבר.
שונא את הבועות האלה הנוטות להתפוצץ
שונא את הפחדים והשקר שמתפרץ
בלי עוד אשליות ולימונדה מתוקה
שאפשר לקנות בשוק אך הקנייה דיי מעיקה.
הלימונדה שם, מחכה לי שאלגום,
והיא ההפך מהיין אבל בסוף גם היא חלום,
והרגש מתרחק, לוקח חופש עד מחר,
וגם מחר, עוד לגימה, שתעביר לי את היום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.