עודי ממתינה בככר
שבה אבדה אהבתי
ביום מר ונמהר
שבו ננטש לבבי.
בא, ופניו מאירות
חיוכו כזה שובבי
אמר שעיניי זוהרות
ופי שווה ללבבי.
לפתע חלפה עננה
והוא כאחוז תזזית
סבב ויצא במהרה
אמר שישוב בשנית.
נותרתי בדד עצובה
באין אהוב לצדי
נפשי שקעה במרה
ומר היה גורלי.
מאז, סובבה בככר
מבוקר מעת שחרית
אולי ישוב מנכר
ללב אהובה בשנית.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.