כל פעם אני מגלה כמה אני יכולה עוד ועוד לאהוב
אותך, כמה יש בי עוד מקום להכיל את כולך
ואיפילו ארצה עוד ממך, הקול שלך המבטים שלך
השער עם הבלורית הקטנה והבושם שלך שמעיף אותי
לעננים. אני יכולה להתבונן בך דקות ארוכות
ואתה יש לך קטע כזה של כאילו לא שם לב ואני
זורמת עם זה. מה שכן אני יודעת שאתה יודע. אתה
מרסק לי את הלב במילים חדות. דוקר ופותח חורים
קטנים ודרכם הדם שלי נגמר. אתה יודע לפגוע
במציאות שלי כפי שהיא ועם המילים הדורסניות
שלך לא מאבד אותי לרגע. העיינים שלך מטיתות בי
כאילו שאתה הפכת לסם שלי. אני מוכנה להיות
המנצחת בכבישת העולם בשבילך.  ולהגיש לך אותו
ביחד עם הלב שלי על מגש זכוכית שקוף. המילים
לא נגמרות לי כשאתה מצטייר בראשי, כאילו נהנה
לגזול ממני את כל האותיות האחרונות שעוד יש
לי את הכוח לרשום. אני לא מצליחה לומר לך על
שפתי" אני אוהבת אותך" כשם שכשתשמע זאת תחשוב
שזאת אמרה ידידותית. אתה כבשת אותי אני שלך.
אני רסיסים מלאים בתקווה. מוכנה להשתעבד
לרצונות ולגחמות שלך.
רק רוצה את שפתייך העבות
מנשקות ומלטפות את פניי.
מה שכן - אני אוהבת אותך