New Stage - Go To Main Page


ייצורים פרושי-כנף, נפשם נוהה אל האור
אבל אנחנו  - ליבנו
כוסף אל הנהר העמוק
ואין דגה שתמית עלינו צרה ומכאוב
כמו קולות המהדהדים בתוך ראשנו

נצמיד לליבנו כל שתושיט
ידה הענוגה של בתולת הים
אם פירורי הלחם
אם פרוטות שנמשו מתוך באר המשאלות
כל שימצא תחת ידה
לפני השקיעה הארורה

------------------------------------------------------

היא קרסה אל תוך זרועותיי
ואמרתי (מלים הקולחות מנהר לבי-המרוסק):

אחזי במשוטים
הושיטי את ידייך לגעת
בעצי הסקווייה
תני לריאותייך לערות באוויר הפסגות הזה
השמיים האינסופיים
הירוק הנצחי
כי איני יודע עד מתי נוכל
למשוך בשרשרת הברזל

סוס נרתם למרכבתו
משהו נרתם למשהו
ואני
כוחי מדוד
ומעמקי לבי נשמעת טפיחה עמומה
כלי הנשמט עד לקרקעית הבאר

האם יש חלל מעבר לחלל?
האם נהר מעבר לאגם?
היכן מתחילה אהבתנו
והיכן מסתיים צו הגורל הארור.
לכן, אני זקוק לעזרה,
למלה מכוונת.
עזרי לי להורות את הדרך הנכונה.

ואכן, היה זה היום האחרון בו
שקעה השמש אל הים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/7/12 20:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודי אלטראגו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה