מתגודדים ברחוב,
הלומי אלכוהול,
חדורי רוח קרב.
הרזולוציה לא גבוהה,
אך דיה לצרה בשעתה.
המוטיבציה בשחקים,
רעולי פנים מול סוסים,
גז בעיניים, לא בוכים.
זו העת, לנפץ בנייני משרדים,
לצאת עם שלל רב,
מקומפלקסי התאגידים.
לא לפגוע בעסקים הפרטיים,
לא להפריע לשגרת החיים.
רק להזכיר שפה עדין דמוקרטיה,
יש זכויות אדם ויש צער לנפש החיה.
והעם אולי קצת מטומטם לאחרונה,
אך עוד יש בו לב, להזדהות עם התמונה,
לדעת ולחוש, שדרוש שינוי נחוש.
להבין ולהפנים, כי אין עתיד ורוד,
כשהתשתית עקומה.
כשהמחלה מתקדמת,
כבר לא תעזור תרופה.
והיא נגסה בכל חלקה טובה.
ממשלה חולה, משטרה בורה.
כישלון חוקתי
אי צדק חברתי,
חוסר שוויון תעסוקתי,
תקציב לא הגיוני,
מלחמה בפתח דלתנו-
סטטוס תמידי.

ריח הגומי השרוף בנחירי,
מעורר בי זיכרונות מהעבר.
חבטות אלה בזרועותיי,
מחזירות אותי אל עזה, אל הכיכר.
כשאתה מגלה, שלא נלחמת בשביל אידיאל,
נתקל בקפריזות של צה"ל, ונשאר מתוסכל.
קללות נמרצות אני מרביץ מגרוני הניחר,
זרועת איתנות אוחזות בבגדי ובשיער,
מושכות אל מקום מבטחים,
הרחק מהישג ידם של הנלוזים.
אלו הם דברי ימי תחילת ההתנגדות,
תקופת ההסתודדות החולמנית חלפה,  
עכשיו הצורך למחתרתיות שונה.
רשימת קניות כללית לאלוהים:
דרוש מנהיג טוב לעדר רע,
ואין רגע אחד מאוחר בתורה.
ומיליון איש, איפה שצריך אותם,
יעשו את העבודה.