תצטחק לי נפשי, תתענג זכר.
איך התהפכו שם כל יוצרות.
הן היה זה 'הוד רומו הקבלן'.
שם מלכתי, על פי נשק דבר.
שם נועדנו משולשת פגישה.
איש שם טען לזכות, חבר לו.
ודרש בהתרסה כי נתח יקבל
של ביצוע משנה, רב היקף.
ואני 'לא' טענתי -על גופתי!

והיה האיש לטעון ולגחך לי.
הן חסד נעורים יזדקף זכות.
נוקש אני שולחן, טרם יענה.
מעבידי מנסה, יקרטע עמדה.
ואני לו: עד כאן! היזהר!
שהנה כי כן ואתה תפוטר!
נגף אתה, מר בוס, מפריע!
כעת חיה ליום המחר, תלך!
ומקומך פה לא יכיר לך עוד!

מבולבל בוס, בלית מוכן לי.
ואיש זר לי יקפל את דבריו,
ילך מאיתי יגדף. יקשה יבין
איך גדל שם מלפפון, להכות
את הגנן.

לומר רק בקטנה כי 'סמכות',
לא מקבלים, אך כן - לוקחים!