רק היום אני יודעת
אחרי הרבה שנים
שהסתירו מן הדעת
את מקום מושב אבי,
השמועות רמזו בלי דעת
שהסוד אצל אמי
רק אני שלא יודעת
את הסוד הגורלי.
בלילות אני חולמת
על חבוק מידי אבי
את פניו איני זוכרת
רק יופיו בזיכרוני,
כשחגג לי יום הולדת
בעוגה שם את ידי
לקקי כי את אוהבת
את הקרם האדמוני.
כשאת אמי אני פוקדת
עם הפרחים שבידי
על קברה אני רוכנת
ומבקשת את אבי,
הדממה סביב שוררת
האבנים לא מגלות
את הסוד מתוך הקבר
בו העצמות היבשות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.