|
זה יושב לי בבטן,
מתערבל לי וגועש לי, אוכל את המציאות
אני רוצה לצעוק ללא פנים
שכולם ידעו מכואב לי בפנים
אבל הכאב הזה הוא לא אמיתי
גם לא המציאות שאני חי בה
אני חולם במהלך החיים מנותק מהעולם
חיי עם כולם בבדידות איומה
חיי את האושר
מתפרנס מאושר מזויף
לפני כמה שנים סיפור אהבה גדול
הכרתי אותה בדרך חזרה מהבריחה
מלאך קטן ושטני
הרבה סבל טהור מעוררב עם תהיות כאב
הדוקס מסינדס
יש לי בן. נכון להיום הוא בן חמש, שנה הבא ילך ליום הראשון
בכיתה א', ואני לא אזכה להיות שם. קוראים לו עמית אורי אטלס
היא מגדדלת אותו אני משלם וכואב לי פעמים, פעם אחת על המצב פעם
שניה שאני חי באשליה.
ואין לי פשוט למי לפנות מרוב בדידות אני חי באשליות
ורק פה אני יכול לשתף. כי גם ככה אף אחד לא מגיע לכאן.
נמאס לי לבהות ולהתנתק כדי לברוח.
באתי לעולם הזה בכדי להיות מאושר.
אולי בעצם באתי להרוויח את האושר.? |
|
|
כשאתה רואה
מישהו נועל את
המגפיים הגדולים
שלו, אתה יכול
להיות לגמרי
בטוח,שאיזו
הרפתקה עומדת
להתרחש.
ואני, כשאני
מריח דבש
והרפתקאות, אני
מתחיל לרעוד,
ותמיד מבקש
עוד.
-פו הדב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.