דנה אגם / זוויות |
מתדפקים על דלתי:
שאריות לחם עבש,
דוק של עצב בזווית העין,
ורדים צהובים.
רציתי להיות
אדריכלית החלומות הגדולים
בזוויות עגולות,
רציתי לכמת את כל אחר הצהריים הזה,
רווי הלימוד והגעגוע,
לנקודה אחת,
שתפסק.
14/6/12
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|