תשמעו אותי כי לא הלבנתי בדרכים
מחכה עדיין לסוף הקיץ שנמשך כל-כך הרבה שנים
אין מי שיכול להציל אותי מעצמי,
ממה שעשו לי

כל הילדים כולם יוצאים מביה"ס
רק אני עקוד על הלוח
יש לי שיעורי-בית במחזור החיים
אני צריך לספור ולקטלג את הכוכבים
אבל אני ילד קטן פגוע ואין לי כוח
גם לי יש מכנסיים ש-כל הזמן יורדים
הם ממלאים בחצץ דליים שלמים ומחכים למחיאות כפיים

הם זורקים שלג ואבנים על ילדים בכרי הדשא
ביום בהיר לא רואים כלום מלבד לוחות וגיר
וחיוך של שטן בשפתיים הוורודות.