|
בגרה הנערה בבית הוריה
ידעה חיים שבם מלא האור
הייתה יפה כוורד בגניה
של עיר קטנה בפאתי שרון.
ימים חלפו על הבכירה בבית
סירבה לנדוד לעיר נאון גדולה
את בגרותה כילתה בין חברותיה
אתם גדלה בפאתי שרון.
אל הצבא יצאה היא למשמרת
פקידה ראשית במשרד שוקק
ובסיום נשאה הנערה לעלם
אשר יצק בה והפכה לאם.
עשרים שנים ידעה מרות וסבל
אורות עיניה דעכו גם כן
הצחוק פרח מדופן שפתותיה
עד נזקקה ליד רופא מומחה.
מתוך שנות הסבל והעצבת
פרצה מתוך שאול הנשייה
חרטה בדם לבה על זו הדרך
שבה עוד לא תלך היא לעולם.
פרשה היא ובנותיה מהתופת
פנתה לה לחיים טובים יותר
נשאה מעל כתפיה עול ובית
ואת לבה הפקידה ביד אחר.
צוחקת חייכנית ומשתוללת
מבט עיניה כלפיד בוער
חדוה וגיל שכנו שוב בימיה
מאז פנתה היא לעולם אחר.
וכאן היא לפנינו מככבת
הענוגה מכל בנות התבל
זו אחותנו שידעה ימים של סבל
כדולפינה בים גדול תשחה.
|
|
|
סיפור אמיתי:
<תנועה בשיחים>
"וואקף וואל אנא
באתוחק!"
...
"מייאו?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.