לאן שלא נסענו
תמיד מצאנו את עצמנו חוזרים
הידיים מרוטות, הראש מפורק
חיילים שנכנעו עוד בטרם החל הקרב
עמדנו במרחק שווה זה מול זו
את שאלת אם אנחנו אמורים להיות מאושרים
לא מצאתי את התשובה בספרים
השירים שנכתבו, לא דיברו אלינו
כל מה שאמרתי בין השורות
לא היה צריך להיאמר
כל מה שעשית בשעות הריקות
השאיר אותי בפינה
לאן שלא נסענו
מצאנו את עצמנו חוזרים בלי כלום
כמו מבקשים את התהילה
ובדרך שוכחים את הניצחונות הקטנים
עכשיו מביטים אחת על השני
דרך המראה
מבעד לחספוס של הפנים
לא מצליחים להתגבר על הדמויות
לאן שלא הלכנו, לא הצלחנו שלא לחזור. |
