אור הראל / נציב מלח |
עם המזוודה ביד וממחטה
הדלת הייתה פתוחה
לרווחה
שעה מאוחרת מדי
לצעקות
ודרמות
אני מכיר את זה - אמרתי
לא, הפעם זו אני
וזה שלי
ולא נוסעת ללונדון
רק רחוק ממך
היא עדיין עמדה שם
מחכה לאשליה
שלא תגיע
בסדר
אבל עדיין,
זה לא יפה לגנוב
פתיחות משירים אחרים
שאלווה אותך למטה?
אבל אף אחד לא מחכה לי
היא ייבבה
והדמעות זלגו
היא נשארה כך לעמוד
עד שנהפכה לנציב
מלח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|