חיי עברו הרבה והכילו אף יותר מזאת

בתמימות של ילד הקריאו לי אפוסים הרואיים
ומיתולוגיה של תרבויות עבר
את המילה הכתובה להאדיר בכוחה
ואת שפת סימני המתמטיקה לקרוא

בסקרנות הוחלפה תמימות של ילדות
סקרנות אשר פתחה את הצוהר לחידות
את החידות כאבן עדינה לאתגר המחשבות
לחדד את שפות הבינה ללהב מנצנץ

הסקרנות נתחדדה ללמדנות
ובהדרכתה נפתחה הדלת למציאות
אותה סימנים ביטאו נאמנה
ופתח הקיום הוביל לדרך התבונה

את כוחה של המילה הכתובה למדתי לרתום מאוחר במסע החיים
אך מי יכול לרתום את הסופה שבפנים
היכן שהמילה בשחור על לבן אינה מספיקה הרוח תפתור
אך היכן המפתח לשפתיי

ההרואיקה והטרגדיה, המיתוס וההיסטוריה, הפרוזה והקולנוע,
הפילוסופיה והקיים
כולם מפתחות בנבכי הנפש, סובבים על צירם
ובהישמע הנקישה העניקו הצצות חטופות, אך למה

כאשרת באשמורת ליל הנייר מלא ונמלא עוד ועוד
סחור וסחור התווים הולכים ללא מוקד

השינה מתגנבת דרך הצללים
לקחת לארץ החולמים.