ענבר סתם / שותקים |
מותח אצבעות ארוכות אל מעבר
והמרחב פרוש עד קצה האינסוף
עד קצה המיטה
קצה הנצח
והחלל העצום שנפער
מהדהד בתוכי שתיקות
מעלה אדוות
של כמיהה חסרת שם
עתיקה כפני המוות
והם משתקפים זה בזה
ושותקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|