גל מדמון / היום שאחרי |
אדם ככולם
פקחתי עיניים
לאותו העולם
הנשימה מסודרת
והלב עוד דופק
ועיני עוד רואות
לא פחות
ואין שום דבר ריק
גם השעון מתקתק
ולא סגרו חנויות
זה לא חג
לא יום כאב
סתם עוד יום,
כלל יום
ואין שום דבר ריק
ומוחי הקודח
עוד אוהב לשחק
הוא בודק, ובודק
ואין שום דבר ריק
כמה טוב
כן אני, עוד אדם ככולם
כמה טוב, לעזוב
רק הפחד, נעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|