ליאור בן דב / אסופת שירים נמרחים |
להרקיד ליבך בסערה
תחת תכלת שמיים
שירים של אהבה
מטפטפים מליבי
ואין כלל עננים
כל האפור האפור הרך
התעופף במשב אהבתי
נשארת רק את
יחידה בעיניי
שמש שלי
#2
כמה את יפה
כבר חשבתי כך מזמן
כשראיתי לראשונה
ליבי חזר להתחלה
זוג עינייך
ושפתייך
כל כולך
בסנדלייך
#3
רק אותך אהבתי
בכיסוי של לילה
ומחשבות המתפזרות
התנקזו כולן אלייך
והרק הזה כל כך קבוע
וממאן להתנדף
קרני השמש החולפות
מסמנות עוד יום חולף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|