[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל ובר
/
בארץ המשלים ההפוכים

בארץ המשלים ההפוכים שוכב הארנב שרוע על הדשא, מתחמם בשלווה
בקרניה של השמש הטובה ומחייך לעצמו בשיניים בולטות. עיניו
עצומות והוא אינו מבחין בשיירת הצבים הפוסעת לידו באחד משבילי
הקמפוס, משתרכת לעבר עוד הרצאה משמימה העומדת להתחיל בכל רגע.

על גב כל צב תיק כבד ובו כל הספרים שעליו לשנן לקראת המבחנים
הגדולים העומדים בדרכו המפרכת אל ההצלחה היחסית. הצבים מתקדמים
בזה אחר זה כעדר של אינדיבידואלים, צעד צעד לעבר המטרה, בעוד
הארנב - הוא ישן לו שאנן, לא ממהר לשום מקום. הוא הוגה ברעיון
שנבט במוחו לא מזמן, עד שיבשיל במוחו המבריק, ואז יקים בעזרתו
את הסטארט אפ שיזניק אותו קדימה במסלול המהיר. ובעוד
השיריונרים מתנהלים אט אט אך בביטחון של מי שעושה את הדבר
הנכון, הוא יעקוף אותם, והוא יעשה את זה מהר כל כך עד שראשיהם
יסתחררו. הוא ייסע באבן גבירול במכונית המפוארת שלו, ויחלוף
בצהלה על פני המתמידים ההולכים בתלם כשמבט לאה על פניהם.
מדי פעם בפעם פוסק צב ממסעו הסיזיפי, מסיר מעל גבו את עולו של
הבית שישעבד אותו כבר עד סוף ימיו, ונעצר לנוח בבית קפה, מרגיש
רגע קטן של ניצחון כשנמלה חרוצה חשה להגיש לו קפה עם קרואסון
שוקולד. היא מביטה בקרואסון החם עם השוקולד המהביל ורוצה אותו
כל כך, חרקים כמוה תמיד עבדו כדי ליהנות מדי פעם מדבר מאפה
מתוק בימי החורף. אבל עכשיו זה יקר מדי. לקוחות כבר לא באים
הרבה כמו פעם לבית הקפה שלה, כך שהיא לא יכולה להעסיק עוד
מלצרים וחייבת לעשות הכל בעצמה. השנה, היא יודעת, תיאלץ להסתפק
בפירורים. בדרכה למשמרת, עברה העמלנית ליד חנות טלוויזיות, שם
ראתה בעיניים כלות איך על כל המסכים מתנוסס צרצר, כשהוא שר מעל
במת האמפיתיאטרון, ודמיינה, עם כל פרץ תשואות שבקע מהקהל, איך
חשבון הבנק שלו מתנפח כמו בלון שאף פעם לא מתפוצץ, בעוד שכל מה
שהיא אוגרת זה גרגרים שבקושי מספיקים לה עד סוף החודש. כשהיא
חוזרת למחילתה הצרה בשכר דירה מופרז, היא קצת מצטערת שעזבה את
הקן, חושבת בעצב על כל המותרות שכעת בעבורה אסורים. ואז היא
נזכרת בשכן שלה השועל העשיר. כה בלתי מוגבלת הייתה הגישה שלו
לענבים, עד שמאס בהם לחלוטין ונשבע להתנזר. איזה ענבים
מגעילים, אמר לעצמו. ואז יום אחד פשט את הרגל וכשעיקלו לו הכל
עד הצימוק האחרון, פתאום רצה בענבים יותר מתמיד. הסיפור על
השועל עוזר לנמלה לשכנע את עצמה שהקרואסון לא באמת כל כך טעים
לה. היא רוצה אותו רק כי היא לא יכולה לקבל אותו! המחשבה הזאת
מנחמת אותה, אבל רק באופן זמני - עמוק בתוכה היא יודעת שהיא
עבדה קשה ושמגיע לה יותר מפירורים, ושעם משלי שועלים לא הולכים
למכולת.
אבל הנמלה שלנו יודעת שתיכף בא הקיץ. ובקיץ הנמלים יוצאות
החוצה בהמוניהן לרחובות כדי להשיג לעצמן תנאים טובים יותר
לחורף הבא. יש למה לחכות, היא חושבת, מדליקה את הטלוויזיה
וצופה בפרסומת לתכנית חיסכון חדשה בבנק אוצר החיה בכיכובו של
הצרצר. "אני כבר לא מבזבז, התחלתי לחסוך!", הוא עולץ בחיוך מלא
שיניים. עכשיו הוא מפרסם בנק, תראו מה זה, כסף הולך לכסף, היא
חושבת לעצמה במרירות ומעבירה לערוץ החיים הטובים שכנראה לעולם
כבר לא יהיו שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"פפסי, החיקוי
המקורי!"

(מתוך קמפיין
בהרצה).


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/13 21:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל ובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה