שי דיין / יום הזכרון |
שבחליל יתום מתחילים
עם השנים נשחקים אט אט
ומנגינתם תמיד חוזרת תמיד מספרת
מה להם לחיים,
שבחרש עד כך נגמרים
כאב שחוק ודחוק בעוצמה
ובאמת מתנגנים ללא מנגינה
מה לו להוא,
מהקיבוץ הישן
שסיפורו לא מיוחד ולא מעורר עניין
שהצליח להחזיק רק עד אז מזמן
והדמעות עליו התייבשו עד אינן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|