הכרתי אותך כשהייתי שבור,
מאהבה אחרת,לה הייתי מכור.
לא הסתרתי כאב,דמעה וגעגוע,
פרקתי לבי, בלי לדעת מדוע.

הכרתי אותך, ממקום אחר,
לא מביט לאחור, מנסה לוותר-
על מה שהיה בעבר החלום,
מחוויה חולפת, נפרדתי לשלום.

הכרתי אותך,מעודנת  רגישה,
לקח זמן לראות,שאת כולך אישה,
שיודעת לחלוק, להבין להקשיב,
לרקום חלומות כדי להגשים.

דיברנו עתיד, משפחה, ילדים,
שישמרו אותנו מאוחדים.
אהבתנו הייתה חדשה לא מוכרת,
המצאנו עצמנו בדרך אחרת.

ואת היית לא היית, כאן ושם,
שבועות של שתיקה, במי האשם?
נעלמת ובאה כמו כלום לא קרה,
ממשיכה לאהוב אותי בחזרה.

ואני ששבוי בזרועות אהבתך,
לא ראיתי שנפרדת טרם לכתך,
ממני מהבית מהילד מהעתיד,
חשבתי שאני ואת כאן לתמיד.

אמרי לי איך, אוכל לשכוח  ממך?
באהבתי נשבעתי חרטתי שמך,
בליבי שנשא אותו למשמרת,
מלבדך לא ארצה אישה אחרת.

אמרי לי מדוע, בנית איתי ביחד,
עתיד שלם, מארמונות של פחד?
כשבליבי החדש, טרי הדבק ששמת,          
על שברי העבר, שבנית או רק חלמת...