עלה יחידי על מים,
תלוש.
זה מה שנשקף מחלונה,
או כך לפחות מבשר לה ליבה.

מחפשת משמעות בעלים,
מקשיבה בדממה לרחשי גלים.
לא ברור לה אם כדאי,
ויש טעם-

ובכל זאת מתלבשת ברישול,
ויוצאת מהחדר לרחוב הזר,
כעלה תלושה על מים, נישאת עם הגלים,
הולכת שני רחובות,
ופתע כמו הרוח משתנה,
ועוד טרם הבינה,
משילה עליה ונופלת למיטה
הקרה.

ושוב בוהה אל הרחוב,
תרה במבטה אחר אותו עלה
תלוש.
כן, זה מה שבישר לה ליבה.
איננו.
נעלם.
קוראת לו שתשוב,
אין קול,
וודאי גם אין עונה.