כל סופו של קיץ. כל ערב.
חוששת לאחר.
מסתרקת ומביטה במראה בפעם האחרונה.
ושועטת לי במהירות,
שלא אפספס  את השעה רבע לשבע בערב.
עוברת את עיקול הדרך.
באחת נפרש מול עיני תכולו של הים
לכל אורכו  אך מוסתר ברוחבו
ככל שמתקרבת אל החוף ניגלה טפח נוסף
אי שם באופק כדור האש האדום
עוד רגע  נושק לים שצבעו כפלדה
השמים צבועים בשלל צבעי פסטל רכים וענוגים
רגע הקסם
מביטה מרותקת במחזה  הפלאי
החוזר כל יום כל שנה  בשלהי הקיץ
בשעה רבע  לשבע.
רק אז, בחלוף המקסם, מעיפה מבט סביבי
ונוכחת שאיני לבדי. רבים הגיעו לצפות ולחוש  את המראה המדהים.
באחת רואה את ענן היתושים והברחשים עטים לטעום מדמי ומעורי
הדביק.