|
שוב בוקר עולה ולך מחכה
האור כבר עלה והאיר את הבית
מנקה מסדר וחושב רק עליך
מתי כבר תבואי כי נשיקה חבויה בי
ואין הלב סוגר עיניים
ובחוץ היונים מנגנות ושרות
חיזורים נשיקות על עצים וגגות
וברוחי שלהבות וחושק בך לגעת
כי האור כבר עלה ומאיר את הבית
מתי כבר תבואי כי נשיקה חבויה בי
ואין הלב סוגר עיניים
את לי אהבה כאור השמש בבית
את לי יפתי כנחל למים
ויונים מנגנות חיזורים נשיקות
על עצים וגגות וברוחי שלהבות
אוהב אותך יותר מכל. |
|
|
שוב אני מוצא את
עצמי עומד מול
הדלת הפתוחה של
המקרר ומחפש את
הגרביים שלי.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.