גשי נא, מהודסת, ועמדי לו.
מרכבה של אחר חצות קשטי בזלזלי גנך המט להתפורר,
להפיח בו חיים.
פדרי בריח סם ולענה את בריחי לבו שננעל בקרב.
ראשונה זוהי לו איתך, אתכן.
שופרת את לגאול את פודה העם מייסורי נפלונו,
אשר היו לגבירתו היחידה. עדיי זהב וחוטי משי לא יעמדו לו.

גשי נא בלחש, ברעש, בחסד.
גשי בהלם, בהס, בסוד.

גשי אליו, לגלות כי שכחך.

כל נפש חי שכח.
בבואות זין וקרב חזיונו המה,
חשול הוא לגיסו בלבד.

הסירי עדעדיך, פרמי חוטי זהב.
אשפתך טענת חרב, ממשי אותה אל כרכרתו לנחמו.
לא יודה הוא אלא בדומיית תבל שנגזרה לא מכבר.
לא בעוונותיך, הדסה, לא בעבור קלקלתך נמסר.