סובו לי ילדיי. חלציי אתם.
אבא מענכם, אך פה איננו.
יכבד אב לעויינות אימכם.
ילך אל, ככל שיירחק לכת.
אל בועת חיים יתלבד בדד.
אתם רק איתה, למשק יום.
לעת ערב, תעמול צורככם.
אתם תבינו, לבל לה תעיקו.
ייקשו משפטים גם שפטים.
והיא רק אישה, בשר ודם.

לבל תעמדו לדרישות עתק.
ביניכם אל תריבו, תשלימו.
לברכיה תיגשו, נשק ולטף.
חבקו לה כוחות, היות עזר.
הן אינני פה, היות לה תמך.
אהיה תמיד זמין, לכל מסר.
לסופ"שים נחווה את היחד.
הורים לכם שלכם, אך לחוד.

לבל תשפטו, רכה רוחכם.
כי מה לכם תאשימו הרס:
כי היה לתפארת, בית חם.
ותשתגע. תיגר תתריס לי.
ואני איש מיטיב, תם עמל.
באינותה, סב סביב טובכם.
תחמוק בית, רעות זנונים.
יימח שמה, בת אלף אבות.

סילחו נא, דומה כי גלשתי.
אמנם אמת, ומוטב כי אצור.
כאמור ...היו עימה בטוב לה
- מען טובכם.

09.02.12