בלי מנוחה את מזכירה,
דברים שהספקתי לשכוח.
תמונות ישנות מהמגירה,
שמסעירות את הוויכוח.
לא מקשיבה  ומפזרת,
מילים קבועות מפתגמים.
ומחייך כשאת אומרת
אהיה שלך לעולמים.  

פזמון:
רק תקשיבי  לי לרגע,
לך אמרתי כן מזמן,
כשהשלמת בי את הצלע
שאבדה לו לאדם.

את הזול את מייקרת,
ומזכירה לי לפעמים
חברה טובה שלך,
שנעלמה לפני שנים.
תני מנוחה לשנינו,
ומבקש ממך יקירה:
שנשכח את מה שאיננו
ושהמגירה תהיה  סגורה.

אם האושר בא ממך,
רוצה להיות שייך אלייך.  
לאן שתבקשי אלך,
ואמהר לחזור אלייך.
ולפעמים רוצה רק לרגע,
מנוחה לכמה דקות
שאוכל להתגעגע,
ולחכות ולחכות...