לימי אילת שנת 95' ושש.
קניין מחשב, נכס הממש.
בחולין, יערוך בכורי ישחק.
בסופ"שים, יעטו כל ילדיי.
כל דאלים גבר. וזאטוטיי
קופח מקומם, מתייפחים.

למשטר אבא, שעה לאחד.
עת הדקות נחשבות בדוק.
והשניות בדוקיים. חילוף,
יאחז מפנה. עת דוחק אחר.
חלוקת זמן. הולדת גבולות.

ולאשמורת, עת ניעורתי.
אפרקדני שינה מעט אחד.
באחת ימחה קרומי עיין,
בשנייה ימצג סוד מחטף.

למצלב עיניים, אזכור לו.
איך קרץ לי נועם, שושו.
אצבעו תצליב את שפתיו.
מחייך הצדקתי לז"לי לי.
- בוזז הזמן.

01.02.12