אני הולך לעת ערב אל נערה שאהבה נפשי
זר פרחים בידיי
אני דופק על דלתה וקולה הענוג
שואל מי שם
באתי לבקש שתהיי לי לאישה
אני עונה
היא פותחת את הדלת ועיניה היודעות
מביטות בי ונחות על אצבעות ידי
כיצד מבקש הנך לשאתי לאישה
והנך שייך
לאחרת
אין טבעת על ידי אך מזהה היא
את סימן ההיכר של
אשתי האמיתית
הבדידות
אישה קרה יש לי וקשה
אנא ממך
התהיי לפחות פילגשי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.