אלחנן א. לואיס / הזולת |
באמצע הליל,
ברחוב בעיר
ומביט לשמיים.
כאן הכל חיצוניות,
כאן
הכל מוצג לראווה,
כאן,
מרוב מחשבה עצמית
אין מקום לעצמי
ואין מקום לחשיבה.
עומד ומביט לשמיים,
ומרוב הזוהר המסנוור
של פנסי הרחוב
אינני מבחין אפילו
בכוכב אחד.
עומד,
באמצע הליל,
במדבר שומם
ומביט לשמיים.
כאן הכל פתיחות,
כאן
הריק במלאuתו,
כאן,
מרוב שקט פנימי
ניתן בשקט
לשמוע פנימיות.
עומד ומביט לשמיים,
ומתוך החושך הגדול
זוהרים מעליי
כל כוכבי השמיים.
הכל מואר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|