שברי מילים חותכות בכפות רגליי
(עור סדוק שבע מכאובים, כבר לא כל
כך קל לחרוץ בצלקות)
בלילה נטול חלומות (רווי אלכוהול -
צהוב כמו הקירות היבשים האלו)
שוב אין ברירה, אלא, לנפץ את הכל
קולות, קרובים - מתרחקים, לפעמים
יש לי חשק מוזר ל
השתגע
בוחן מטוס שמתנפץ אל תוך האופק,
הקור מצמצם אותי לנקודה קטנה,
פעם ידעתי לצייר סופים יפים, היום
אני מצטמצם לנקודה קטנה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.