New Stage - Go To Main Page

גיא שמש
/
אבן הריחיים

הראש שלי קצת מתנדנד ואני צריך לשפוך מילים. אולי נבקר באיזה
פאב או בית קטן, חווה, באמצע שומקום. נתחיל מהחווה. מבחוץ הבית
נראה קטן, למי שמתקרב אליו מהדרך, כי הוא צר, אבל באחורה שלו
הוא מאוד ארוך. לכתוב "באחורה" שלו זה לא בדיוק ניסוח תרבותי
ומקובל, אבל נכון שקלטתם ישר ל-מה אני מתכוון? זה היה הניסוח
הכי קולע שמצאתי, ואפילו אני הבנתי. אז החווה - לידה היה באר.
לידה היה גם באר וגם אבן ריחיים. מה היה שם, באר או אבן
ריחיים? (אתם יודעים מה זה אבן ריחיים, נכון? אבן גדולה בצורת
גליל צר שממנה באמצע יוצא מוט, אז היה מעץ, והיו דוחפים את
המוט או מושכים אותו לכיוון מסוים כדי שהאבן תטחן את התבואה או
משהו על משטח אבן עליו היא מונחת. בדר"כ בהמות היו מושכות אותו
בניהול של מישהו עם שוט, לפעמים עבדים היו דוחפים את המוט -
שוב - בניהול של מישהו עם שוט. כמו בסרט הישן עם הדי לאמר בתור
דלילה לאחר שקיצצו לשמשון את השיער ועיוורו אותו ונתנו לו
לדחוף במוט ולגלגל את אבן הריחיים.) זה היה ארוך. אני כותב
למען הכתיבה, ולא בגלל שאני חושב באמת שאתם לא יודעים... אז מה
היה שם, בחווה הזו, ליד הבית? אבן ריחיים או באר? אם היתה באר,
היה שם נער ששאב ממנה בשביל החמור של החווה. אם הייתה שם אבן
הריחיים, החמור משך את מוט האבן והנער רכב עליו עם שוט. מה
עוד? היה עץ גדול עם מעט ענפים ומעט עלים ופרי ליד הבית, אבל
העץ היה מאוד גדול ומאוד חזק. למה העץ לא מלא עלוות עלים ופרי?
כי הוא נמצא, ליד הבית, באזור מדברי. העץ בכל זאת נתן מעט צל
על כניסת הבית והחלק הקדמי שלו, וזה היה טוב מאוד לדייריו. ומי
הם דייריו? הנער (זה ליד הבאר או אבן הריחיים,) וכמה מאחיו,
כולם בנים. מי עוד? אביהם, איש עייף וצולע, קשה יום, וכן אימם
שעסקה באהבה וללא שום תחושת קיפוח במשק הבית, וכל משפחתה כיבדה
אותה כמו את כל שאר בני המשפחה. במשפחה הזאת כולם היו עסוקים,
מי בזה ומי בזה, וכל העיסוקים היו לרווחת המשפחה, ולא לרווח
אישי - נפשי, שכלי, או כספי. אם היה רווח מאחד מהשלוש הנ"ל,
הוא הופנה לרווחת המשפחה מכל אחד מהם. צבע הבית לבן. כך צבעו
אותו כדי שיספוג כמה ש-פחות מחום השמש. האב יושב בחדר האחרון
בבית, בצד השני מהפתח של הבית הצר והארוך, ואוכל לבדו. לבוש
בגדי עבודה שהם הלבוש המקובל באזור. (כי כולם עבדו,) מכנסיים
וג'קט פתוח מעור, גופייה דקה, מגפי עור. כן, כמו קאובוי. בעצם
בדיוק כמו קאובוי, או בוקר. על המותן שלו יש אפילו אקדח. זה
אזור עוין. האם דואגת לאוכל כשהאב אוכל. כלומר לרווחתו בזמן
האכילה (מוסיפה מנות, וכאלה,) והנער ליד הבית לבדו עם אבן
הריחיים או הבאר- והחמור. שאר האחים בעיסוקים שונים. הם לא
בטווח עין, אבל באזור, מי בבית, ומי לידו. הנער ליד הבאר מפסיק
לשאוב מים, או לרכב על החמור בעבודה על אבן הריחיים. הוא מסתכל
אל הדרך. הוא רואה זר לבוש כאקדוחן בבגדים, מגבעת וסוס שחורים
מתקרב בעצלתיים אל הבית. הנער חדל מעיסוקו ונכנס לבית להכין את
אביו.

והפאב. מה קורה בפאב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/6/12 14:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה