אלרן איבינדר / בואי כלה |
נמתחו השרירים
על קו הזינוק לירייה מחכים.
הצליל מהדהד
קולה כבר נשמע
רק לפסוע ממאנת הרגל.
צעד,
ועוד צעד
מתי כבר אצליח להגביר ולרוץ?
אך עם כל שעל
מלווה כל התקדמות
רק מתרחק היעד, הלא הוא- קו הסיום.
זועק לעזרה
משווע שתבוא
שאיזו עצם תיזרק מלמעלה
ואתה ארחף
אשוט אל האופק
ואת קו הזינוק אשאיר מכוסה אבק.
עצם מעצמי
בשר מבשרי
נרקם עור וגידים ונהיה אחודים
בטוב וברע
בחושך, באור
שלובים ידיים באש ובמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|