לצלול במעמקים, לשחות בין אלמוגים
שוניות בהן השמש נשברת ומפיצה אור נוגה.
עמוק בתהומות הנשייה, הכיוון והיציבות מאבדים אמינותם
שיכרונות המשקה המשכר מאלכוהול, היופי בבקבוק נקי וטהור.
הדם רותח ומשתוקק לעוד מנה,
בלון גז לקשור לגב ולצלול לעד בתוך עולמה.
מנה של חמצן, סם החיים פועם מתוכן
עיניה הצלולות משקרות, משכיחות את פסגת שאיפותי.
שנות ניסיון, עליות ומורדות
פגישות, דמיונות, פנטזיות ואמיתות
קצר הדפתר מלהכיל, לסכם את כל הנקודות
שאותן נחבר ותיווצר לעיני הדמות.
מופת לה ראוי האני המיוחל,
עמלתי רבות בבניית ההיכל.
גופי ונפשי הרקיעו שחקים, גבהו
כוננו אישיות התובעת בעלים ראויים.
ושוב טובע בעוצמותייך הירוקות
יוקד האזמרגד באור יקרות.
אבוי(ד)! החווק נסדק, נשבר
ובתחתית הסולם מוצא את עצמי נאחז...
[avoid= מתעלם] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.